תקן ישראלי 1220: מה נדרש ממערכת גילוי אש — ומה בודקים בתחזוקה
ת"י 1220 הוא התקן הישראלי למערכות גילוי אש ועשן. מה הוא מכסה, מה ההבדל בין חלק 3 לחלק 11, ואיך נערכים לבדיקה.
עודכן: · ~6 דק׳ קריאה
תקן ישראלי 1220 הוא התקן המרכזי בישראל למערכות גילוי אש ועשן במבנים. הוא נשען על תקנים בינלאומיים מוכרים — בהם NFPA 72 האמריקאי ו-EN 54 האירופי — ומותאם לדרישות בישראל. התחולה נגזרת מייעוד המבנה ומרמת הסיכון שלו, ולכן הדרישות לבניין מגורים, לעסק ולמבנה ציבורי אינן זהות.
הערה חשובה: ת"י 1220 עוסק בגילוי אש. מערכות כיבוי במתזים (ספרינקלרים) נדונות בתקן נפרד, ת"י 1596, ואינן חלק מהשירותים שלנו.
חלק 3 מול חלק 11
- חלק 3 — תכנון, התקנה ובדיקה של המערכת. זה החלק שרלוונטי כשמתקינים מערכת חדשה או משדרגים מערכת קיימת.
- חלק 11 — תחזוקה ובדיקות תקופתיות של מערכת שכבר פועלת. זה החלק שגופי פיקוח נוטים לשאול עליו בביקורת.
חלוקת אזורי גילוי
- חלוקה לאזורים לפי שימוש, כך שהתראה בלוח הבקרה מצביעה על מיקום ברור ולא על חצי מבנה.
- תשומת לב מיוחדת לאזורים קריטיים: חדרי חשמל, חדרי שרתים ומחסנים.
בחירת גלאים
- גלאי עשן אופטיים במשרדים ובמסדרונות.
- גלאי חום במטבחים ובחדרי מכונות, שבהם גלאי עשן היה מייצר התראות שווא.
- גילוי ליניארי למחסנים גבוהים, ומערכות שאיבה בסביבות רגישות במיוחד.
התראה, כריזה ואינטגרציה
- עוצמת השמע צריכה להישמע בפועל בכל אזור, גם מעל רעש רקע.
- ממשק לפינוי עשן, למעליות ולדלתות אש, כדי שהמבנה יגיב כמכלול ולא רק יצפצף.
- ספק כוח עם גיבוי, כדי שהמערכת תמשיך לפעול בהפסקת חשמל.
בדיקות ותיעוד
בדיקות תקופתיות מתועדות ביומן המערכת: תפקוד גלאים, שלמות קווי הלולאה, אספקת הכוח והגיבוי, הצופרים והכריזה. התיעוד הוא מה שמוצג בביקורת — מערכת תקינה בלי יומן מתועד נחשבת לרוב כלא נבדקה.
הדרישות המדויקות והגרסה המחייבת מתפרסמות על ידי מכון התקנים הישראלי ומתעדכנות מעת לעת. בפרויקט קונקרטי יש לעבוד מול מתכנן בטיחות אש ומול דרישות רשות הרישוי.